לחגוג מרחוק: להיות ישראלים בחו"ל בתקופת החגים

בין שייכות לגעגוע

החיים בחו"ל בתקופת החגים מביאים עימם לא רק שמחה ומסורת, אלא גם געגוע ומחשבות על זהות ושייכות. בישראל אווירת החג באוויר, מנגינות של שירי חג, ריחות מאכלים, משפחה וחברים. בחו"ל, החג פעמים רבות מצטמצם למשפחה הגרעינית, לפעמים חברים שהפכו לסוג של משפחה. אך בחוץ אין אווירת חג, אין ימי חופשה שמאפשרים למשפחה להיות יחד ולרוב אף אחד לא יודע שאצלנו חג. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר המצב הביטחוני והפוליטי בארץ ממשיך להיות מורכב. 

תקופת החגים יכולה להיות זמן ליצור מסורת חדשה עבור המשפחה

החג הוא לא רק זמן של מנוחה או ארוחות חג, אלא עוגן שמחזיק את הזהות שלנו, את כל מה שספגנו מילדות. הזדמנות לעצור, להיזכר, להתבונן, להביא מסורות מהבית, להעביר זיכרונות מהילדות לדור הבא, ולהרגיש שייכות למשהו גדול מאתנו. 

כשחקרו את הנושא מצאו שמהגרים שממשיכים לשמור על מנהגים תרבותיים, דתיים או משפחתיים, בעיקר בתקופת חגים, חווים תחושת שייכות חזקה יותר ופחות תחושת ניכור ובדידות. כלומר, למרות הריחוק והקושי הלוגיסטי שמתלווה לקיום מסורות החגים בחו״ל (כי איפה אני אמצא עכשיו מוצר כזה או אחר) יכול להיות לכך ערך, לא רק מבחינת השייכות לתרבות היהודית, אלא אפילו ביצירת תחושת אינטגרציה טובה יותר למדינה בה גרים. 

העומס הרגשי שבחג

החגים מזכירים לנו לא רק את מה שחסר אלא גם את מה שהיה. זיכרונות מהילדות, מחגיגות גדולות, משפחה רחבה או תחושת ההקלה מעצם העובדה שכל המדינה עוטה חג במרחב הציבורי ולא צריך לייצר את אווירת החג במרחב הפרטי. לאור כל זה, עבור חלק מהאנשים החגים עשויים להביא עימם עומס רגשי, געגוע עמוק או מתח לקראת הפער בין הציפיות לבין מה שקיים בפועל. מעבר לכך, כאשר המשפחה בארץ והרבה מהחברים שם, ייתכן שמרגישים לחץ לשחזר את החג כמו שהיה, מה שלא תמיד אפשרי.

חוויה משפחתית וחינוכית

במשפחות עם ילדים השימור של המסורת מקבל משמעות נוספת של שימור הזהות מדור לדור. באיזו שפה מדברים בחג, אילו מנהגים שומרים והאם הילדים ירגישו חלק מהזהות הישראלית והיהודית. כאן יש הזדמנות ליצור גרסה משפחתית של החג, שיכולה אפילו לבטא את הערכים של המשפחה הגרעינית ולתת פרשנות אישית למנהגים ולמסורת. למשל להכין מאכלים מיוחדים מהבית, לשיר שירים ישראליים או לשלב יצירות שקשורות לשפה. הדברים האלו יכולים לסייע לחיזוק הזהות של הילדים לפי ערכי המשפחה הגרעינית שמותאמים למציאות החיים החדשה. 

בין קהילה לפרטיות

עוד שאלות שעולות הן האם ללכת לאירוע קהילתי גדול או להישאר בבית, האם להזמין חברים ישראלים או יהודים שאולי לא מכירים היטב רק כי הם מ״הקהילה״, האם לחילונים יש מקום בבתי כנסת? חלק מהאנשים ירגישו צורך גדול בקהילה ולמצוא מקום עם תחושה כמו בבית, בעוד שאחרים ירצו חג שקט ואינטימי שמחובר יותר לעצמם. כשחיים בחו״ל אפשרויות הבחירה מתרבות, בעוד שבארץ הקולקטיב הוא מאד חזק וסוחף לחלק מהאנשים שבחרו בכיוון אחר היכולת לבחור את מידת וסוג המעורבות בחיים יכולה להיות מיטיבה ומעצימה. 

כלים מעשיים להתמודדות

אחד הכלים המרכזיים הוא יצירת טקסים אישיים שתואמים לערכים שלכם. גם אם החג רחוק מאוד מהתמונה הישראלית המוכרת, ניתן לייצר טקסים קטנים שמחזקים תחושת שייכות ומשמעות. זה יכול להיות שיר משפחתי, מתכון מסורתי שעובר מדור לדור או אפילו ברכה אישית שכולם אומרים ביחד. לעיתים דווקא הפרטים הקטנים האלו מצליחים להחזיר תחושת רצף והמשכיות. 

למי שמתאים מעורבות בחג של המשפחה בארץ דרך שיחת וידאו בזמן הארוחה ושיתוף תמונות יכולים לעזור לצמצם את המרחק הרגשי ולאפשר להרגיש שהמשפחתיות לא אבדה אלא פשוט קיבלה צורה אחרת.

עוד דרך משמעותית היא חיבור לקהילה, גם כאן, בדרך שמתאימה לכם. עבור חלק מהאנשים זו תהיה קהילה יהודית או ישראלית קרובה, עבור אחרים חברים חדשים שמוכנים להכיר את המסורת. האירועים הקהילתיים מספקים לא רק תחושת חג אלא גם תחושת תמיכה רחבה יותר, מה שיכול להפחית את תחושת הבדידות ולהעצים את תחושת השייכות.

בין אם תבחרו לחגוג כך או אחרת, חשוב לתת מקום גם להכרה ברגשות. הגעגוע, תחושת החוסר או אפילו תחושת הניכור הם חלק טבעי מתהליך של הגירה והתמודדות עם זהות כפולה. אל תשפטו את עצמם בחומרה אם אתם מרגישים קושי, קבלו את הקושי כחלק מהמסע. ההכרה הזו מאפשרת לגיטימציה לרגש ומפחיתה אשמה או ביקורת עצמית.

מילה לסיכום

החגים הם תקופה שיכולה להיות מאתגרת במיוחד לישראלים שחיים בחו״ל. לפעמים יעלו רגשות והתמודדויות שנדחקות הצידה במירוץ של חיי היום יום. חשוב לתת להם מקום ולהקדיש מחשבה לאופן שבו משמעותי לכם לציין את החגים בהתאמה לערכים ולרצונות שלכם. לצד הקושי והאתגר החגים בחו״ל גם יכולים לפתוח דלת להזדמנות לחזק ולחקור את הזהות, ליצור משמעות חדשה ולהתחבר באופן מדויק יותר עם העצמי והמשפחה.